תמונה אחת שמספרת סיפור שלם…

תמונה אחת שמספרת סיפור שלם...

השיטה הכלכלית-פוליטית שכולנו חיים בתוכה, וכן – גם מזינים אותה, מהווים אותה – מבולבלת ומשחיתה.
דבר כזה יכול להיות מעורב בכלל ברצון טוב – למשל, לתת שירות בנקאי לישראלים בפולין. אבל בדרך, צריך להציג הצדקה כלכלית למערכת\לתאגיד, להסביר לממונים\לבעלי המניות: "זה לא שאנחנו פראיירים שעושים טוב 'לִשְמה' – זה גם כדאי לנו… אנחנו מרוויחים מזה…". אז מה עושים? מוסיפים ל"מעשה הטוב" מימד של פרסום\יחסי-ציבור…
הכותב והוגה הדעות הקנדי John Ralston Saul מכנה זאת amorality (בשונה מ- imorality).
"אַ-מוּסַרִיוּת" הוא כותב, "היא איכות המוערכת ומתוגמלת בארגונים מודרניים, שמתייחסים אליה באמצעות מטאפורות כגון מקצועיות ויעילות… אִי-מוּסַרִיוּת היא לנהוג בדרך פוגענית מתוך הרצון שלנו. אַ-מוּסַרִיוּת הוא לנהוג כך בגלל שמערכת או ארגון מצפים מאתנו לעשות זאת. על כן, אַ-מוּסַרִיוּת גרועה מאי-מוּסַרִיוּת בגלל שהיא כרוכה בהתכחשות לאחריות שלנו, ובכך לקיומנו כדבר-מה שמעבר להיותנו חיות."
  (The Doubter's Companion- A dictionary of aggressive common sense, 1994, p. 22-3).
אפשר כך להבין ככה מה מביא בני-אדם שעובדים בבנק, ורוצים בעצם לתת שרות, לעזור, לגרום לסיטואציה כל-כך מקוממת כמו לפרסם בנק באושוויץ…
ומה שמדהים, וכל-כך עצוב היא העובדה שההסבר הזה תופס גם לשאלה הבלתי נתפסת כיצד בני אדם הפכו לחיות האדם הנאציות…
ומה שהכי חשוב לזכור: זה לא יכול לקרות, וזה לא קרה, רק להם…
ואין לו לאדם תכלית נשגבת יותר מאשר ללמוד להכיר את עצמו באופן אינטימי, לא לפחד מהמקומות החשוכים, וללמוד כיצד להרבות אור – בפנים ובחוץ.
ואת הארגונים של העת הזאת – בואו ניקח בפרופורציות; לא תמיד היו כאן בנקים, ואימפריות תיקשורת ומדינות-לאום. הם גם לא יישארו כאן לנצח…

hapoalim-holocaust-business

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים