ככה זה. עובדה.

ככה זה. עובדה.

אני שואל אותו אם הוא בא היום.

יש לי כל מיני דברים, הוא אומר.
הוא גם אומר, דברים שצריך לסדר.

חשבתי, אני אומר, שהסתדרו כבר הדברים.
אני אומר, חשבתי שהכל בסדר.

סוג של, הוא אומר.

אני חושב על זה שלא ממש בא לו לדבר.
אני חושב שאם אני אגיד לו, נראה לי שלא בא לך לדבר עכשיו, זאת תהיה שאלה לא טובה.
אז אני לא אומר.

אני מסתכל החוצה מהחלון.
הוא מסתכל פנימה על הרצפה.
גם הוא לא אומר כלום.

אני חושב על זה שזה לא יכול להימשך ככה.
אני יודע שאין קשר בין המחשבה הזאת לבין מה שקורה.

ככה זה. עובדה.

תגובה אחת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים