phassa (פאלי: מגע), הוא מונח שמתייחס, בשפת הדהרמה, ל"מגע" בין שערי החושים (ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש ותודעה) לבין נסיבות שיש בהן הפוטנצאל לעורר חוויה הכרתית, והחוויה ההכרתית שמתעוררת כתוצאה מכך (ראייה, שמיעה, ריח, טעם, מישוש ו- חשיבה,דמיון וכיוצ"ב). שיחה שניתנה בריטריט "ד.ו.ק.א." (דהרמה-ויפסאנה-קונטקט-איפברוביזציה), אותו הנחיתי עם אריה בורשטיין, בכליל
אני רוצה לדבר אתכם על מה שאני מבקש לקרוא לו: 'קונטאקט ויפאסנה', אבל למרות שזהו אולי סוג של הקשר מתבקש בריטריט כמו זה, בו ארוגים זה בזה התרגול של מדיטציית […]
שלושת מאפייני הקיום עליהם הצביע הבודהה כשלושה פנים של פריזמה משולשת, המפרקת את קרן האור, הנראית שקופה למגוון צבעים המרכיבים אותה. הבודהה הצביע על 3 מאפיינים של הקיום, שהבירור בעזרת האימון במדיטציית ויפסאנה (תובנה) והלימוד הבודהסיטי, מכוונים להנכיחם בדרך בה אנו רואים ופוגשים את העולם, על-מנת להפיג את הבלבול שגורם לנו להיאחז בדברים אותם אנו מדמים שאנו מצליחים לבודד מתהליכי החיים, היאחזות שבתורה מביאה לאי-נחת וסבל.
הבודהה הצביע על 3 מאפיינים של הקיום, שהבירור בעזרת האימון במדיטציית ויפסאנה (תובנה) והלימוד הבודהסיטי, מכוונים להנכיחם בדרך בה אנו רואים ופוגשים את העולם, על-מנת להפיג את הבלבול שגורם לנו להיאחז בדברים אותם אנו מדמים שאנו מצליחים לבודד מתהליכי החיים, היאחזות שבתורה מביאה לאי-נחת וסבל. המאפיין השלישי של הקיום- Anattā – לא-אני \ לא-עצמי.
הבודהה הצביע על 3 מאפיינים של הקיום, שהבירור בעזרת האימון במדיטציית ויפסאנה (תובנה) והלימוד הבודהסיטי, מכוונים להנכיחם בדרך בה אנו רואים ופוגשים את העולם, על-מנת להפיג את הבלבול שגורם לנו להיאחז בדברים אותם אנו מדמים שאנו מצליחים לבודד מתהליכי החיים, היאחזות שבתורה מביאה לאי-נחת וסבל. המאפיין השני של הקיום- Dukkha – אי-נחת \ סבל.
הבודהה הצביע על 3 מאפיינים של הקיום, שהבירור בעזרת האימון במדיטציית ויפסאנה (תובנה) והלימוד הבודהסיטי, מכוונים להנכיחם בדרך בה אנו רואים ופוגשים את העולם, על-מנת להפיג את הבלבול שגורם לנו להיאחז בדברים אותם אנו מדמים שאנו מצליחים לבודד מתהליכי החיים, היאחזות שבתורה מביאה לאי-נחת וסבל. המאפיין הראשון של הקיום- Anicca (אניצ'ה) – אי-קביעות \ חלופיות.
שמות הדרשות בקנון הפאלי, כאן ובמקומות אחרים, ניתנו בזמן מאוחר יותר, והקשר שלהם לתוכן הדרשה כמעט מקרי לפעמים… דרשה זאת, למרות שמה, אינה עוסקת בשחיתות, אלא בנושא המרתק והכל-כך חשוב של השקפות. זהו שיר\פיוט הלקוח מקובץ של דרשות הבודהה הנחשב כאחד העתיקים מבין הטקסטים היותר עתיקים של הבודהיזם הקדום. אם תרצו, אלה מילים מן הימים לפני שהבודהיזם הפך ל"בודהיזם"… (לעיון בתרגום לעברית של הדרשה, ר' כאן)
שמות הדרשות בקנון הפאלי, כאן ובמקומות אחרים, ניתנו בזמן מאוחר יותר, והקשר שלהם לתוכן הדרשה כמעט מקרי לפעמים… דרשה זאת, למרות שמה, אינה עוסקת בשחיתות, אלא בנושא המרתק והכל-כך חשוב של השקפות. זהו שיר\פיוט הלקוח מקובץ של דרשות הבודהה הנחשב כאחד העתיקים מבין הטקסטים היותר עתיקים של הבודהיזם הקדום. אם תרצו, אלה מילים מן הימים לפני שהבודהיזם הפך ל"בודהיזם"… (לעיון בתרגום לעברית של הדרשה, כאן)
"דרשת המערה" היא שיר\פיוט הלקוח מקובץ של דרשות הבודהה הנחשב כאחד העתיקים מבין הטקסטים היותר עתיקים של הבודהיזם הקדום. אם תרצו, אלה מילים מן הימים לפני שהבודהיזם הפך ל"בודהיזם"… (לעיון בתרגום לעברית של הדרשה, ר' כאן)
"דרשת המערה" היא שיר\פיוט הלקוח מקובץ של דרשות הבודהה הנחשב כאחד העתיקים מבין הטקסטים היותר עתיקים של הבודהיזם הקדום. אם תרצו, אלה מילים מן הימים לפני שהבודהיזם הפך ל"בודהיזם"… (לעיון בתרגום לעברית של הדרשה, ר' כאן)
מֶטָה -ידידותיות, חיבה, אהבה חברית (פאלי: Metta, אנג': Lovingkindness) – היא האיכות המשלימה לאיכות של תובנה (Insight) לשם בירור וחקירה המובילים לחכמה. -שיחה על ידידותיות, וראיית פיתוח הידידותיות, שלא במסגרת תהליך של שיפור-עצמי…
הסנגהה, הקהילה הרוחנית\קהילת המתרגלים, היא אחת מ"3 אבני החן" (יחד עם בודהה ודהרמה), שהבודהה והמסורת הבודהיסטית מדברים עליה. בחינת נושא הסנגהה בקונטקסט עכשווי.
השיר\הפיוט הבא לקוח מה- Sutta Nipāta מן הפרק Aṭṭhakavagga (מילולית: "פרק השמיניות"), והוא נקרא במקור Dutthatthaka Sutta ("הדרשה על השחיתות"). – [ראוי לציין כי שמות הדרשות כאן, וגם במקומות אחרים, […]