דרשות הבודהה בעברית – הפרוייקט של שי שוורץ

דרשות הבודהה בעברית - הפרוייקט של שי שוורץ

מי לא מכיר את המוסיקה הנפלאה  הפרוייקט של עידן רייכל..? כשהיינו ילדים, בסוף שנות ה-70 – תחילת ה-,80 היה עוד פרוייקט מוסיקלי מפורסם, Alan Parsons Project – הפרוייקט של אלן פרסונס ( I am the eye in the sky – זוכרים…?). הפרוייקטים ההרמוניים האלה נותנים לי השראה לתת שם למפעל מעורר השראה של תרגום הדרשות העתיקות של הבודהה לעברית, הוצאתן לאור, והפצתן באופן חופשי (דאנה), ברוח המסורת הבודהיסטית. את המפעל הזה מוביל, ומבצע, כבר מספר שנים איש צעיר ויקר שחי בתל-אביב, שי שוורץ.  הפרוייקט של שי שוורץ, כבר אמרתי?

לפרוייקט של שי שוורץ קוראים דהמדאנה. בתחילת דרכו התרגומית והמו"לית הוציא שי (2004) תרגום לקובץ דרשות שאסף, וקרא לו בשם: מה אמר הבודהה (פראפרזה חייכנית אל ספרו המפורסם של ואלפולה ראהולהמה שלימד הבודהה, שתורגם לעברית ע"י אילן לוטנברג ואבי פאר, ויצא לאור בהוצאת כתר), ובהמשך אליו, קובץ נוסף בשם: מה עוד אמר הבודהה.

בהמשך יצאה הדהמפדה – פיסות של אמת בתרגומו של שי, ובהמשך, ממש לאחרונה, יצא לאור מהדורה שנייה של ספר זה, מעודכנת, תחת השם דרך האמת, הכוללת עריכה מחודשת בצמוד לטקסט המקור בפאלית. (ראוי לציין כי קובץ בודהיסטי קלאסי זה, שזכה כנראה ליותר תרגומים והוצאות לאור מכל קובץ עתיק אחר של דברי הבודהה, תורגם גם לעברית, ישירות מפאלי, תחת השם דברי אמת, ע"י ד"ר אסף פרדמן ויצא לאור בהוצאת פרדס.)

השנה יצא גם  הדיגהה ניקאיה – קובץ השיחות הארוכות של הבודהה, גם היא כמובן בתרגומו של שוורץ. מהדורה מפוארת- 756 עמודים, בכריכה קשה ועיצוב ראוי של 34 מדרשות הבודהה, מהן חשובות ומוכרות, שקובצו בקובץ הדרשות הארוכות (אחד הפרמטרים לפיו קובצו דרשות הבודהה בקבצים, שנים רבות לאחר עזיבתו את העולם, היה אורכן).

את כל המגוון העשיר הזה מפיצים, כאמור, שי והוצאת דהמדאנה באופן חופשי. באתר ההוצאה יש טופס באמצעותו ניתן לאסוף את הספרים. באתר יש גם אפשרות לתרום כסף ולתמוך במפעל הזה, ויש בו גם הרבה מאד דרשות מתורגמות.

ומילה אחרונה על תרגום. לאחרונה סיימנו, ד"ר כרמל שלו ואנוכי את תרגום ספרו של סטיבן בצ'לור, הסופר והוגה הדעות הבודהיסטי הנודע, בודהיזם ללא אמונות. כששאלתי את סטיבן, שאחראי בעצמו על כמה תרגומים נחשבים וחשובים של טקסטים בודהיסטיים מרכזיים, על דעתו על מלאכת התרגום, אמר לי סטיבן: "תרגום הוא תמיד פרשנות" (באנגלית זה נשמע יותר טוב…: A Translation is always an Interpretation). במילים אלה הצביע סטיבן על תפקידן של עיני המתבונן בצביעת מה שהוא רואה, על הפרשנות, הבלתי נמנעת שמתווה את הדרך בה כל אחת ואחד מבינים את אשר הם קוראים. גם תרגומיו של שי הם פרשנות. פרשנות שמבוססת על תרגומים של הדרשות לאנגלית (והפרשנות המובלעת בטקסטים אלה של המתרגמים לאנגלית). פרשנות שמבוססת על ההיקף והדרך בה מבין המתרגם את שפת הפאלי (שאיננה שפה "חיה"). פרשנות שמבוססת על הדרך בה מבין המתרגם את הדהרמה. וכל אלה מושפעים גם מאישיותו ונסיבות חייו.

אין בכך כל רע. שוב, זה לא יכול להיות אחרת… זה רק מזמין אותנו לקריאה (גם) ביקורתית. זה רק מזמין אותנו לחקור ולברר בכנות בעצמנו; לקרוא תרגומים (פרשנויות…) אחרים. לבדוק אצלנו, את החוויה שלנו. לברר מה "עובד", מה אנחנו יודעים בעצמות, מה אנחנו יודעים באמת. מה באמת…??

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *