מאמרים מקוריים

הרהורים על שורה מאת הַרוּקי מוּרַקַמי
לפעמים הוא היה נכנס אל החדר ובוהה בלי לעשות דבר. הוא היה מתיישב על הרצפה ובוהה בקירות הריקים שעה ושעתיים. היה שם צל צלו של מת. אבל עם חלוף השנים הוא לא הצליח עוד להיזכר מה היה בחדר הזה בעבר. גם זיכרון הצבעים והריחות נעלם. אפילו הרגשות העזים שידע בעבר נסוגו אל מעבר לגבולות הזיכרון, כאילו נרתעו. הזיכרון שינה את צורתו לאט כמו ערפל הנרעד ברוח, ובכל פעם ששינה את צורתו הלך והפך דליל. הוא הפך להיות צל צלו של הצל. הדבר היחיד שאפשר היה לחוש היה היעדרו של מה שהיה קיים שם פעם.

השיר\הפיוט הבא לקוח מה-Sutta Nipāta מן הפרק Aṭṭhakavagga (מילולית: "פרק השמיניות"), והוא נקרא במקור Guhaṭṭhakasutta ("דרשת המערה").קובץ זה של דרשות (פאלי: Sutta), ובמיוחד הפרק הנ"ל, נחשבים, גם ע"י המסורת הבודהיסטית […]

כשאנחנו מהרהרים בכך, אנחנו מעלים למודעות את גודל היריעה, התפקיד העצום, איכותית וכמותית כאחד, של מערכות יחסים בחיינו, את העובדה שהחיים שלנו מורכבים מאינספור מערכות יחסים (עם בני/בנות, זוג, עם […]

אני מבקש ממך לשבת
אני מבקש ממך לשבת. כן, כן ממך. המלים האלה מיועדות לך. ולא משנה אם כבר ישבת עוד לפני שהמלים האלה הופיעו מול העיניים שלך, אפשר להרשות לישיבה להעמיק, לשבת ממש. […]